בַּרבִּי עשתה את זמנה בבתי הקולנוע בעשרת סופי השבוע האחרונים, אבל גם לא הייתה לה את ההזדמנות לעשות את הקפיצה ל-IMAX. עם אופנהיימר שולט ב-IMAX, בַּרבִּי נאלצה לחכות לזמן שלה, ועכשיו היא סוף סוף הגיעה למסכי IMAX לחוויה מיוחדת עבור מעריצי הסרט של גרטה גרוויג. אבל אחרי כל הזמן הזה (וכשהסרט הדיגיטלי כבר יצא), אולי אתם תוהים אם שווה לחזור לבתי הקולנוע כדי לראות בַּרבִּי פעם נוספת.
אמנם תמיד אמצא סיבה ללכת לאולם הקולנוע, לראות בַּרבִּי בתיאטראות זה כיף כי זה בהיר וצבעוני, והלוואי שהיו הקרנות סוערות בסביבה (רק בשביל השירה שתקרה). להקרנת ה-IMAX, כן חשבתי שתכונות הבונוס עומדות להיות בסרט, ולהפתעתי בדיוק צפיתי בסרט שכבר ראיתי חמש פעמים בעבר בפעם השישית. לא התאכזבתי; רק חיכיתי שהקרדיטים יסתיימו לתוכן הבונוס.
חווית ה-IMAX נתנה בַּרבִּי דחיפה קטנה, ממשיכה להישבר רישומי קופות עם כוח העמידה שלה. במחיר של כמעט 1.5 מיליארד דולר, היא ממשיכה לטפס עם כל סוף שבוע חדש, ומרגש לראות כמה רחוק היא תגיע.
אז אם אתה תוהה אם כדאי לך לחזור ולראות בַּרבִּי , דעו שזה אותו סרט, עם פינוק מיוחד לאחר שהתגלגלו הקרדיטים. ובכנות? זה די שווה לחכות רק כדי לראות כמה כיף היה להם בבירור להכין את זה. ובכן, זה ולראות שאני רק קן במלוא תפארת ה-IMAX שלו.
אני רק קן על מסך גדול ככל האפשר? לא אכפת לי אם כן.
(האחים וורנר.)
חלק מהפיתוי של בַּרבִּי בבתי הקולנוע זה עד כמה הסרט בהיר ותוסס. גרוויג הביאה את ברבילנד לחיים במלוא תפארתה הוורודה הבוהקת שמושכת את הילד האוהב ברבי שבכולנו. בתי החלומות בסרט הם בדיוק כפי שהיו כשהייתי ילד, ולראות אותם ב-IMAX הראה לי את הפרטים שנכנסו להחיית העולם הזה. חווית ה-IMAX כוללת גם צילומי בונוס בסוף הסרט הכוללים את ריאן גוסלינג צורח שהמילקשייק הזה הביא אותה לחצר שלו, וגם שר Boys just wanna have fun בזמן שקינגסלי בן-אדיר רוקד הופ-הופ לידו.
זו דרך מהנה לחזור ולראות בַּרבִּי שוב בהתחשב בכך שלא היה לה זמן IMAX שלה קודם לכן. לראות עד כמה הסרט חי על מסך IMAX זה מרשים ומראה עד כמה הבמאי גרוויג מבריק, וזה בסך הכל שווה את החוויה בכללותה, גם אם לא היו קטעים חדשים בסרט. הדברים הנוספים בסוף הסרט מצחיקים ונהדרים למעריצים לחכות להם כי מי לא רוצה לצחוק כשריאן גוסלינג נאבק לצרוח KEN?! במרגוט רובי?
(תמונה מומלצת: האחים וורנר)
