אחד הדברים שהכי ריגשו אותי וונדר וומן היה השימוש בנבל DC, דוקטור פויזן, הידוע בסרט כדוקטור איזבל מארו. איך מטפלים בה וגורלה לאחר מכן מספרים לנו הרבה על מה שדיאנה לומדת על האנושות ועל חשיבות הרחמים. עם זאת, האם האופן שבו דיאנה בחרה להתמודד עם דוקטור מארו יכול ללמד אותנו משהו על סולידריות מול דיכוי? **ספוילרים, יו.**
הסרט מציג אותה כנבל מובהק. דוקטור מארו (בגילומה של אלנה אנאיה) היא כימאית ספרדית שגויסה על ידי הגנרל הגרמני אריך לודנדורף (עמו רומזים שהיא עשויה להיות בקשר אינטימי יותר) כדי להשתמש במיומנות המשמעותית שלה בפיתוח כימיקלים קטלניים כדי לעזור לגרמניה לנצח במלחמה. עם זאת, למרות שהיא בבירור בצד הלא נכון של ההיסטוריה ומשתפת פעולה מוחלטת, נראה שהיא פחות מתעניינת בפוליטיקה של המלחמה (שלא לדבר על הנבדקים שהיא הורגת בתהליך) ויותר מתעניינת ברעיונות שלה.
היא מגיבה בשמחה כשתרכובת כימית שהיא יוצרת מסוגלת לאכול דרך מסכת גז, לא בגלל שהיא חושבת על המשמעות של גרמניה, או אפילו לגנרל לודנדורף, אלא בגלל זה עבד ! היא מדענית עד הסוף. נכון, היא מדענית עם אפס מצפן מוסרי לחלוטין, אבל קודם כל היא מדענית, וכל השאר שנית.
סצנה אחת שארזה עבורי סערה רגשית בלתי צפויה הייתה הסצנה בגאלה שבה סטיב טרבור, במצב ריגול מלא, מנסה לפלרטט עם דוקטור מארו כדי לקבל מידע על התוכניות של הגרמנים עם הרעלים שלה. הגישה שלו גאונית. במקום לנסות לפנות אל היוהרה שלה, הוא פונה לאהבתה למדע. הוא ניגש אליה כמעריץ של עבודתה. הוא שם לב שהיא עומדת ליד האח ומדברת על כמה יפה הוא חושב שהאש היא, ומתאר אותה בצורה שבה כימאי יכול לתאר אש.
כמה עונות שלנו חסרי בושה יש
מה שקורע לי את הלב בסצנה הזו הוא המבט על פניו של מארו בזמן שסטיב מדבר. עיניה כמעט מתמלאות מדמעות מהמחשבה שסוף סוף מבינים אותה. לבסוף, מישהי שחולקת אהבה הדדית ליופי של כימיה מחמיאה לעבודתה, לא מקווה להשתמש בה למניע נסתר כלשהו, אלא פשוט לשמה, כי המדע יפה.
במהלך הסצנה הזו התחלתי לחשוב מה יכול היה להיות אפשרי עבור דוקטור מארו אם היא לא הייתה חיה תחת פטריארכיה. מה אם היא חיה בזמן ובמקום שבהם נשים יכולות לעסוק במדע ולהצליח ולהצטיין ללא ברכה, רשות או עזרת גברים? מה אם העבודה שלה הייתה יכולה לצבור כבוד מבלי שתצטרך להיות מחוברת למטרה גדולה יותר, גברית בדרך כלל?
אם היא לא הייתה נואשת לפטרונות כדי להמשיך בעבודתה, האם היא עדיין הייתה בעלת ברית עם הגרמנים? או האם יהיה לה את המותרות של מצפן מוסרי אז, בלי שום דבר שמאיים על אהבתה הגדולה, הכימיה?
ברגע שדיאנה נכנסת לגאלה, וסטיב מתחיל להביט בה, דוקטור מארו טועה במבטיו המודאגים במבטים של משיכה והיא מתעשתת. ברור שהוא מנסה להוציא ממני משהו. ידעתי שזה טוב מכדי להיות אמיתי. באותו הרגע, היא כל ילדה חנונית בתיכון שחוטפת הכיתה שלה מפלרטטת איתה מספיק זמן כדי לקבל עזרה בשיעורי הבית, ואז חוזרת להעריץ את המעודדות.
זה מוביל לדרך אחרת שבה חייה מוקפים בסקסיזם. המסכה שלה. בקומיקס, דוקטור מארו מסתירה את מגדרה בגלימות מגושמות כדי להסתדר, בידיעה שכנראה הנשיות שלה תהווה מכשול לעבודתה המדעית.
בסרט הזה, כזה שמעריך יופי על כל צורותיו, דוקטור מארו מסתיר את מה שכנראה תוצר של שנים של עבודה עם כימיקלים מסוכנים (אם כי זה אף פעם לא ממש הוסבר בסרט) עם מסכה קרמית עדינה. אפשר לדמיין שלמדענית מספיק קשה להשיג תמיכה ומשאבים לעבודתה. תזרקי עיוות פנים וזה יהיה כמעט בלתי אפשרי.
מי כן התחתן עם מיקאסה
וזו לא מסכה מסורבלת. היא לא לובשת ברדס, או צעיף. היא לובשת את המסכה הכי עדינה שהיא יכולה, כזו שמתמזגת עם העור שלה ואפילו לא מורגשת כמסכה מרחוק. כי הפטריארכיה לא מעריכה אינטליגנציה מנשים בפני עצמה. לא אלא אם כן הם גם עושים איזה ניסיון להיות יפים.
אני לא מעלה את כל זה כדי לקחת מהנבל שלה. אין שום תירוץ לגזול ולהרוג מאות, אם לא אלפי אנשים. רק כדי שיהיה לנו ברור איפה אני עומד . עם זאת, מחשבה על הדברים שאפילו אישה כמו דוקטור מארו עוברת פשוט כדי להתקיים באותו מגרש כמו גברים שעושים את אותו הדבר שופכת אור אחר על איך דיאנה מגיבה להצעה להרוג אותה בסוף.
באמצע קרב השיא שלהם, ארס נותן לדיאנה את ההזדמנות להרוג את דוקטור מארו כעונש על כל העוול שהיא עשתה (ויש הרבה מזה). נראה שדיאנה הולכת לקבל אותו על ההצעה שלו כשהיא מרימה טנק מעל ראשה ומתכוננת להפיל אותו על דוקטור מארו המצחין. אבל היא עוצרת את עצמה. הזיכרון שלה מסטיב מזכיר לה שלאנשים תמיד מגיע הבחירה להיות טובים יותר. זה לא על 'מגיע', זה על מה שאתה מאמין. שזה אפשרי, מרגע לרגע, להחליט להיות אדם טוב יותר, ודיאנה מרפה ממנה, ונותנת למארו את ההזדמנות להחליט לעשות טוב יותר.
אני חושב שחשוב שבסרט שבו לדיאנה אין אפס התלבטויות לגבי הריגת דמויות גבריות (בעיקר, גנרל לודנדורף וארס), היא תינתן להשהות כשהיא מתבקשת להרוג אישה. הפמיניזם של הסרט הזה לא עוסק בשוויון (ה אותו עונש, ללא קשר למין), אלא על שוויון ( יריד עֲנִישָׁה).
מה שראיתי ברגע שדיאנה בחרה לשחרר את מארו היה הכרה בכך שיש גורמים מקלים בכל הנוגע למעשיו המרושעים של דוקטור מארו. כן, היא רוצחת. כן, היא משתפת פעולה. אבל בעולם שלא נותן ערך שווה לנשים ומעניש בהן שאפתנות, סביר להניח שמארו פנתה לדברים האלה במידה רבה רק כדי לקבל גישה לתחום הבחירה שלה. בהתחשב בבחירה בין אפשרויות מוגבלות מאוד, מובן שמי שהוא בבירור מוכשר ושאפתן כמו דוקטור מארו עלול לעשות בחירה שגויה כשהוא נרתע לפינה.
ובחירה שנעשית בכפייה היא לא בהכרח בחירה חופשית.
בנוסף ללמידה על הערך של רחמים ומתן תמיד לאנשים את ההזדמנות לבחור בטוב, זה גם מראה לנו כיצד נשים יכולות להבין טוב יותר זו את זו. יש אינספור גישות לפמיניזם, ואינספור דרכים בהן נשים בוחרות להילחם בסקסיזם שהן מתמודדות עם חייהן. אנחנו לא חייבים להסכים עם השיטות של אף אחד, אבל אנחנו יכולים וצריכים לעשות כמיטב יכולתנו כדי להבין את ההשפעה של הפטריארכיה על השיטות הללו, תוך התחשבות בכך שכל הנשים, המדוכאות על ידי סקסיזם, נמצאות במרחק סנטימטר מלהתנפל וללכת קיצוניות פשוט להישמע.
(תמונה: Warner Bros/DC Entertainment)
המתים המהלכים: דריל דיקסון
רוצים עוד סיפורים כאלה? הפוך למנוי ותמך באתר!
- ל-MovieMuses יש מדיניות תגובות קפדנית האוסרת, אך לא מוגבלת ל, עלבונות אישיים כלפי כֹּל אֶחָד , דברי שטנה וטרולינג.-
