לאחרונה, תוך כדי שיחה עם חבר, הגענו לדבר על תוכניות טלוויזיה והלוואי שיהיו עוד דוגמאות ליחסים בין-גזעיים חיוביים ומציאותיים. כשהתחלנו לדבר על חוסר הייצוג בין שותפים שחורים ואסייתים במיוחד, היה לי רגע נורה שמיד החזיר אותי לרגע פנטסטי באמת בטלוויזיה: כשמולי (איבון אורג'י) התחילה לצאת עם אנדרו (אלכסנדר הודג') ב-HBO של HBO לֹא בָּטוּחַ .
מולי פוגשת את אנדרו בעונה 3, כשהם מכירים דרך הבוז החדש של עיסא (אייסה ריי), ניית'ן (קנדריק סמפסון). אנדרו מתעניין באופן מיידי במולי, אבל עד לנקודה זו, מולי רק חיפשה לצאת עם שחורים אחרים. עם זאת, יש ניצוץ, ואנדרו נחוש לפחות להוציא אותה לדייט.
חבר'ה... הכריזמה של האיש הזה, אומג:
כן, ה'Blaccent' קצת מתכווץ, אבל התסריט הזה נכתב בעיקר על ידי נשים שחורות, אז ברור שהיה להם משהו בראש עם הדמות של אנדרו במיוחד. ואם לשפוט לפי את כל ההייפ שקיבל באסיה בזמן שהתוכנית שודרה, הם ממש ממש הבינו למה הם הולכים.
בנקודה שבה אנחנו פוגשים את אנדרו, אנחנו כבר פוגעים במולי ו מתוסכל ממנה בגלל כל העליות והמורדות ביחסים שלה. למולי כדמות יש נטייה לדחוף אנשים, תוך שהוא מחזיק אותם בסטנדרטים שהם יכולים לעמוד בהם לעתים רחוקות. כשהיא פוגשת את אנדרו, היא עדיין מנסה לקחת הפסקה מהדייטים. יותר מזה, הם מכירים אחד את השני בפרק Coachella הידוע לשמצה, שאמנם הוא מצחיק עבורנו הצופים אבל הוא ניסיון מפחיד עבור כל דמות מעורבת.
במיוחד קלי המסכנה.
עם זאת, אנדרו הוא גבר מקסים להפליא, כמו גם אדם פתוח לכאורה, שכן הוא עדיין רוצה להכיר את מולי ולהיות חלק מחייה. אז, זה מה שקורה.
עשה רבי סניץ' על גריזלדה
וזה לא מושלם - רחוק מזה. יש להם הרבה בעיות תקשורת מההתחלה. מולי כל כך רגילה להיפגע שהיא מניחה את הגרוע מכל מאנדרו, ואנדרו כל כך רגיל להתייחס למערכות יחסים כלאחר יד שהוא מניח גבולות שמעולם לא נקבעו מלכתחילה. אבל מה שרבים מאתנו חיפשו כל כך את הזוג הזה מלכתחילה, זה שלראשונה מולי צומחת במערכת יחסים עם מישהו שמוכן לפחות לנסות לפגוש אותה בשוויון.
בסופו של דבר, הקשר לא יכול להימשך, ואני מישהו שחושב שזה דבר טוב. מולי זקוקה למישהו שיכול להתאים לאנרגיה שלה, ואנדרו זקוק למישהו שיכול לתת לו יותר רחמים. לפעמים, מולי יכולה להיות תובענית יתר על המידה לאנדרו. לפעמים, אנדרו מזלזל במולי, אבל בסך הכל, הם גדלים הרבה במערכת היחסים הזו, גם אם זה לא אמור להיות לנצח. זה תיאור מציאותי מאוד של סוג היחסים שבסופו של דבר הוא שיעור יותר מכל דבר אחר.
ספיידרמן מדהים 3
משהו שאני אוהב במיוחד ביחסים האלה הוא איך ההבדלים הגזעיים שלהם עושים את שניהם ו לא משחקים תפקיד בעליות ומורדות שלהם. מולי לא מוצאת פתאום יותר נחמה במערכת היחסים הזו כי אנדרו הוא לא שחור; היא מוצאת בזה יותר נחמה כי אנדרו הוא אנדרו. מהצד של אנדרו, הוא לא רודף אחרי מולי רַק כי היא שחורה; הוא רודף אחריה כי היא מולי, והוא רוצה להיות איתה. הרגע היחיד שההבדלים הגזעיים שלהם הופכים לבעיה במערכת היחסים שלהם הוא כאשר מולי פוגשת את אחיו של אנדרו, שאומר לה כמה דברים ממש בורים ופוגעים, והמצב מתחיל להסלים:
זהו תיאור די ריאליסטי, כתוב בצורה מבריקה של מתחים שיכולים להתעורר בין אנשים שחורים ואסייתים, ואם לֹא בָּטוּחַ עמד להדגיש את המתחים האלה בכלל, אני שמח שזה הלך בדרך הזו. זה היה יכול לעשות משהו הרבה יותר סטריאוטיפי וטרופי, אבל במקום זאת, הכותבים חידדו את המתחים המאוד אמיתיים שקיימים בין הקהילות הללו, מובלעים ברגע המתסכל ביותר הזה שמולי לא צריך להיות מוכנס אליו.
מובן שזה נדבק למולי הרבה אחרי, ולמרות שאנדרו מנסה לעזור, הוא עדיין לא מצליח לראות עד כמה זה הגיוני שמולי לא רוצה שום קשר עם אחיו לאחר מעשה. זה, נוסף על הציפיות השונות והריבים המתמידים שלהם (כפי שהוזכר קודם לכן), בסופו של דבר מוביל לכך שהוא שואל אותה אם זה באמת מה ששניהם רוצים. כך מסתיימים העניינים ביניהם.
אבל זה שלסיפור שלהם אין סוף אגדה לא אומר שזה היה ניסיון כושל - גם עבור הדמויות ו עבור המופע. מולי ואנדרו הוכיחו שאתה יכול לכתוב מערכות יחסים בין-גזעיות בדרכים שאינן מגוחכות ולא מציאותיות, אשר, בתורו, יכולות לעזור להפחית סטיגמה שהיא (למרבה הצער) טובה מאוד וחיה היום. מערכת היחסים שלהם היא חווית הלמידה הנהדרת, המבולגנת ובסופו של דבר בעלת ערך, ולמרות שגם רציתי שהם היו יכולים לגרום לזה לעבוד, בסופו של דבר אני פשוט שמח שאנחנו (והדמויות, כמובן) קיבלנו את זה בכלל.
אנדרו אולי לא היה האחד, אבל הוא עדיין יהיה ביי אסייתי בלבי.
(תמונה מומלצת: HBO)
