'מאי דצמבר' הוא רשת סבוכה של הונאה - והוא משאיר כמה שאלות ללא מענה

מאי דצמבר , סרטו החדש של טוד היינס על שחקנית המגלמת אנס שנישאה לילד שאליו כינתה, מצליח להיות קמפיני ומטריד בבת אחת. אם אתה עדיין פורק את הסוף הנפיץ הזה - ואת השאלות המטרידות שהוא מעלה - אתה לא לבד. בואו ניכנס לזה!

מאי דצמבר מספרת את סיפורה של אליזבת (נטלי פורטמן), שחקנית שנוסעת לסוואנה, ג'ורג'יה כדי ללמוד את גרייסי (ג'וליאן מור), האישה שהיא מגלמת בסרטה הקרוב. גרייסי ידועה לשמצה בכך שאנסה ילד בן 13 בשם ג'ו (צ'רלס מלטון) כשהייתה בת 36, ולאחר מכן נישאה לו. הסרט מבוסס באופן רופף על סיפור אמיתי, אבל הוא נוקט בגישה שונה בהרבה מהפקת הסרט הבדיוני שבתוכו.

שאר המאמר הזה מכיל ספוילרים עיקריים לסוף מאי דצמבר.



אליזבת מוצאת את האמת שלה

בְּמֶשֶך מאי דצמבר , אליזבת מתעקשת שהיא רוצה להגיע לאמת של דמותה של גרייסי. אנו למדים שאליזבת היא שחקנית מאומנת ג'וליארד, והיא כמובן מסורה לעבודתה אם היא מוכנה לנסוע לסוואנה כדי להכיר את גרייס ומשפחתה. אליזבת רק רוצה לעשות את העבודה הכי טובה שהיא יכולה, נכון?

היא אולי תגיד לעצמה את זה, אבל אשליית המקצועיות שלה מתפרקת בהתמדה לאורך כל הסרט. היא מקיימת יחסי מין עם ג'ו, ואומרת לבמאי שלה שהיא רוצה שילד יותר סקסי יגלם אותו בסרט. היא מגלמת את האונס של גרייסי של ג'ו במחסן של חנות חיות. היא מעבירה הרצאה לא הולמת על מיניות לכיתת תיאטרון בתיכון. ברור שאליזבת מרותקת למה שהיא רוצה שהסיפור של גרייסי יהיה.

בנוסף, כפי שציינו מבקרים אחרים, הסרט מאותת שאליזבת היא למעשה לא שחקן פנטסטי. מופע הפרסים שאנו שומעים לא נשמע כמו אחד היוקרתיים יותר. אליזבת מזכירה שהיא בתוכנית שנקראת תיבת נורה , שלא זועקת טלוויזיה יוקרתית. המונולוג שהיא חוזרת על סמך מכתבה של גרייסי לג'ו כואב לצפייה. כל הנושאים האלה מגיעים לראש בסצנה האחרונה, כשסוף סוף רואים את אליזבת בדמות.

הסצנה שהיא מצלמת היא, בלשון המעטה, בדיחה. אליזבת, לובשת שיער בלונדיני ולוחשת בחיקוי גבוה של גרייסי, מפתה את ג'ו בכך שהיא מוסרת לו נחש חי. את ג'ו מגלם שחקן שהרבה יותר מבוגר מהילדים שנבחנו, מה שנותן לסצנה פורניר של רומנטיקה שמזין את השקר שג'ו בן ה-13 היה מסוגל להסכים. אליזבת והחבר שלה עושים כמה טייקים, אבל כשהבמאי אומר שהגיע הזמן להמשיך הלאה, אליזבת מתחננת להזדמנות נוספת. היא אומרת שסוף סוף היא מגיעה למשהו אמיתי.

אבל היא לא. הסרט שהם עושים הוא לא הצגה כנה של טורף מיני - זו פנטזיה נצלנית ונצלנית. קשה לראות לאיזו אמת אליזבת חושבת שהיא מתכוונת.

מה עם ג'ו?

מטפורת הפרפר אולי קצת על האף (האם ג'ו יעוף חופשי כמו המלכים שהוא בוקע, או שהוא יישאר כלוא בחיים שמעולם לא בחר?), אבל הסוף של הסיפור של ג'ו מעניין. בסוף, ג'ו סוף סוף מתעמת עם גרייסי לגבי גילו כשהיא אנסה אותו, ושואל אותה אם הם יכולים לדבר על זה. עם זאת, גרייסי לא שומעת את זה - היא מתעקשת שג'ו הוא זה שפיתה אותה, למרות שהוא היה רק ​​ילד. היא לא מוכנה לשמוע אותו, מה שחושף את הליבה הפוגענית של מערכת היחסים שלהם: היא הייתה אחראית כל הזמן, והיא לא מעוניינת להיות כנה לגבי מעשיה.

עם זאת, סוף הסרט מאותת שג'ו סוף סוף מתחיל להתבונן היטב בנסיבותיו. לשכב עם אליזבת ולחשוב על רומן עם אחד מחבריו למגדלי המלוכה זו לא דרך בריאה לעשות זאת, אבל זרעי התחשבנות עמוקים יותר נמצאים שם.

זורמים סיוטים במטבח

האם גרייסי עצמה התעללה?

לקראת סוף הסרט, בנה של גרייסי ג'ורג'י (קורי מייקל סמית') נותן לאליזבת מה שנראה כמו מידע חשוב: גרייסי הוטרפה על ידי אחיה בילדותה. עבור אליזבת, המידע הזה נראה כמו החלק האחרון בפאזל. כשהיא נפרדת מגרייסי בסיום התיכון של בתה, היא אומרת בזחיחות שהיא מבינה מי זו גרייסי.

אבל אז גרייסי הופכת את השולחן בכך שהיא מגלה שהיא יודעת מה ג'ורג'י אמר לה, כי היא וג'ורג'י מדברות כל יום - לא רק זה, אלא שגרייסי טוענת שזה לא נכון, ושהשקר מגעיל.

התגובה של אליזבת מרתקת. איכשהו, מערכת היחסים שלה עם גרייסי הפכה לתחרות - להבין את דמותה של גרייסי? לשלוט בנרטיב? כדי לקבל גישה לג'ו? - ולפתע נראה שאליזבת' איבדה. היא מבולבלת ונסערת בעליל כאשר גרייסי הולכת. האם באמת התעללו בגרייסי בילדותה? האם ג'ורג'י באמת לא מנוכר מאמו כפי שהוא טוען, או שגרייסי היא זו שמשקרת? אי אפשר לומר. בסוף, אליזבת נאלצת להתחשב בעובדה שהיא לא יודעת על גרייסי כמעט כמו שהיא חושבת שהיא יודעת.

אולי זו הסיבה שבסצינת הסיום ההיא היא מוצאת מחסה בפנטזיה שהיא רקחה - בדיוק כמו שעשתה גרייסי לפני כל השנים.

מאי דצמבר זורם כעת בנטפליקס.

(תמונה מומלצת: נטפליקס)