מלאכים! התינוקות הקטנים והחמודים האלה עם כנפיים בציורי הרנסנס! אותם בני אדם מנוזל המגדר המעטרים את צמרות עצי חג המולד! הכוכבים המקסימים האלה של סימנים טובים ! הם לגמרי מדויקים לאופן שבו הופיעו מלאכים בתנ'ך נכון?
ימין … ?
לא לפחד? אני מאוד מפחד. גלשתי באינטרנט לפני כמה ימים ומצאתי כמה תמונות למלאכים מדויקים מבחינה תנ'כית שהם הכל חוץ ממלאכים! גלגלים בוערים מכוסים בעיניים! מפלצות נוצות עם ארבעה ראשים! מה למען השם קורה!? מאיפה כל הזוועה האלוהית הזו? עכשיו אני יודע למה בתנ'ך יש מלאכים שאומרים אל תפחד לפני שהם מופיעים לאותם רועי צאן כדי להכריז על הולדת ישוע. החבר'ה האלה מפחידים.
אבל מאיפה הגיע הרעיון הזה של מלאכים מדויקים מבחינה תנ'כית? לשם כך עלינו לפנות אל ספר יחזקאל בתנ'ך. הסיפור מספר שהנביא הזה יחזקאל היה מצמרר ליד נהר קבר כאשר BAM — אלוהים מכה לו בפרצוף עם חזון של יצורים שמימיים. מחבר ספר יחזקאל מתאר שני סוגים שונים של יצורים שמימיים. סוג אחד, הוא מתאר כבעל ארבעה ראשים הפונים לארבעת הכיוונים הקרדינליים - ראש של אריה, נשר, שור ואדם. גם ליצורים אלו יש ארבע כנפיים, וראשיהם הרבים גדלים מגוף אחד שמסתיים ברגל אחת. וכשהם עפים, הם לא מסתובבים. למה? הם לא צריכים! הם מסתכלים לכל כיוון בבת אחת! מוזר!
בינתיים, מסביב למרכבת האלוהים נמצאים הדברים הבוערים הנראים בגלגלים הבוהקים בזוהר דמוי אבני חן. והגלגלים האלה מכוסים בעיניים מטורפות! ואחרי זה, יחזקאל שומע את קול ה' מדבר. החבר'ה המעופפים האלה חייבים להיות מלאכים, נכון? מכריזים על הכניסה הדרמטית של אלוהים בברית הישנה? לפי חוקרים נוצרים מוקדמים, זה כן.
היה בחור בשם פסאודו-דיוניסיוס האראופגיט שחי במאה ה-5 או ה-6 והיה לו קצת אובססיה למלאכים. הוא כתב ספר בשם של ההיררכיה השמימית (ההיררכיה השמימית) שחילקה את המלאכים לתשעה סוגים או מקהלות מובחנים: מלאכים, מלאכים, נסיכות, כוחות, סגולות, דומיניונים, כסאות, כרובים, ולבסוף שרפים. אני לא הולך להיכנס לכל ההבחנות השונות של מלאכים, אבל היצורים השמימיים המתוארים בספר יחזקאל נכנסים לקטגוריות הכרובים והכסאות בהתאמה.
הכרובים הם היצורים בעלי ארבע הפנים, ארבע הכנפיים, המרחפות על רגל אחת. הם אחת ממקהלות המלאכים בעלות הדירוג הגבוה ביותר, שנייה רק לשרפים, ששרים קודש, קודש, קודש סביב כסא האל. הכסאות (הידועים גם כאופנים) הם הגלגלים הבוערים המכוסים בעיניים, והם מדורגים במעלה אחת נמוך יותר מהכרובים. האופנים, הכרובים והשרפים נחשבו לקדושים והחזקים ביותר מבין המלאכים, ולפיכך היו הפחות דמויות אנושיות. חוקרי דת מימי הביניים היו אובססיביים באותה מידה לגבי תושבי גן עדן, וקיבלו במהירות את הסיווג הזה כדוגמה.
אז הם מלאכים. התיק נסגר, נכון?
בעוד הכס והכרובים סווגו כמלאכים במאות השנים שלאחר כתיבת התנ'ך, לקרוא למלאכים אלה מדויקים מבחינה תנ'כית אינו מדויק כלל. בכל התנ'ך, מלאכים מכונים מלקים, מילה שמשמעותה שליחים. זו תואר עבודה, ולא סוג של יצור. למעשה, המילה מלאך נובעת מהמילה היוונית angelos, שפירושה גם שליח. הן יצורים אנושיים והן אלוהיים מכונים מלקים בכל התנ'ך. עם זאת, שליחים אלוהיים הנושאים את התואר הזה מתוארים בצורה מאוד מסוימת, מאוד אנושית. מלקים שמימיים, או מלאכים, מתוארים בתנ'ך כבני אדם המציגים זכר. כמה משעמם, נכון? מלאך מדויק מבחינה תנ'כית במקרה הזה ייראה כמו בחור - בחור רגיל. לגבי היצורים השמימיים המכוסים בכנפיים ובעיניים מיחזקאל? הם אף פעם לא מכונים מלקים, כלומר מחברי התנ'ך כלל לא ראו בהם מלאכים, אלא סוג אחר של דני שמים.
אז מאיפה הגיע הבלבול?
מפסאודו-דיוניסוס, מי עוד? הוא טען שכל תושבי גן העדן הם שליחים או מלקים מכיוון שכולם חייבים לפעול לפי הוראות אלוהים. המלאכים במקהלת המלאכים הגבוהה ביותר (שרפים, כרובים וכסאות) מקבלים מסרים ישירים מאלוהים. לאחר מכן, אותם מלאכים מעבירים את המסרים האלה לאורך השרשרת האלוהית למקהלה האמצעית (סמכויות, סגולות, שליטה), אשר לאחר מכן מעבירות את ההוראות הללו אל המקהלה הנמוכה ביותר (נסיכויות, מלאכים, מלאכים). הכרובים והכסאות ביחזקאל הם רק מלאכים מנקודת מבט פסאודו-דיונית, לא מקראית. חבל, כי גלגלים בוערים מכוסים בעיניים הם הרבה יותר מגניבים מבחורים רגילים.
(RomoloTavani/Getty Images)
