שֶׁלָה נפגש ביום שני החגיגי ! ובשבוע האחרון בערך, הפיד שלי היה עמוס כמעט בכלום מלבד תמונות של ניצחונות אופנת מט של השנים האחרונות, צליפות וטשטוש ראש מוחלט. אתרי הרכילות שופעים בחדשות מי יהיו נוכחים, כלומר פריס הילטון, פנלופה קרוז, רוג'ר פדרר, ומי ידלג על זה השנה. למרבה הצער, בלייק לייבלי אישרה שהיא תחמיץ את האירוע השנה, וזה חבל כי הבחנתי באנשים רבים שמקוננים על כך שהיא היחידה שתמיד מתלבשת לפי נושא.
אבל רגע, מה זה הנושא החשוב הזה השנה? אני אגיד לך, אבל הרשה לי להזהיר אותך קודם כל שלמידת זה גרם לי להקיא קצת בפה, אז תתכונן. אירוע הסלבריטאים והאופנה הגדול ביותר בעולם השבוע (שגם מגייס סכום כסף מגוחך עבור מוזיאון המטרופוליטן לאמנות) הוא חגיגה מפוארת שחוגגת את הנושא: Karl Lagerfeld: A Line Of Beauty. מחווה למעצב האופנה הגרמני האגדי.
אבל רגע, אפשר לומר. האם קרל לגרפלד לא היה אידיוט אדיר? הו כן, קורא עדין, הוא היה. לגרפלד היה קולני ביותר בנוגע לשנאת נשים שמנות, מהגרים ונשים שלא אהבו להתקפה מינית. אבל האם זה לא בסדר לדבר רעה על הנפטר, אתם אולי שואלים? אחרי הכל, הוא מת לאחרונה בפברואר. ולזה, אני אומר, זה בסדר לדבר רע כשאדם כל כך מטומטם וזה בהחלט בסדר לא לעצב אירוע יוקרתי שלם סביבו.
צוות המשורר לידיה
אז למה לגרפלד זוכה לכבוד באירוע אופנה כה משמעותי? הממ, כנראה בגלל שהחברה עדיין נותנת לגברים עשירים וחזקים להעביר את כל מה שהם רוצים לעשות, וגם אנה ווינטור ארגנה את האירוע, והיא לא גדולה בפני עצמה, כאישה שיש לה גם היסטוריה ארוכה של להיות מאוד פתוח לגבי שנאת נשים שמנות.
זו לא הפעם הראשונה שהנושא של Met Gala מתמקד באדם אחד, אבל נושאים של שנים קודמות היו פשוט יותר מגניבים מזקן אחד ושנוא. הנושאים האחרונים כללו את In America: Anthology Fashion, Camp: Notes on Fashion, ו-Heavenly Bodies: Fashion and the Catholic Imagination. בחייך; אלה נושאים מעניינים יותר שמאפשרים תגובות יצירתיות ואמנותיות יותר מכל שאנל הווינטג' המחודשת מ-35 השנים האחרונות שאנחנו בטוחים לראות על השטיח האדום הערב.
מורשת של בודי שיימינג
אז עד כמה לגרפלד, המנהלת הקריאטיבית הוותיקה של שאנל, שנא נשים שלא היו דוגמניות צעירות, כנועות במידה אפס או שתיים? הוא נלחם בחירוף נפש בתגובה לתנועה תרבותית כדי להתחיל לכלול דגמים אפילו מעט גדולים יותר מהמסגרת הדקה של המעקה של טרנד ההרואין-שיק. אף אחד לא רוצה לראות נשים מפותלות, הוא אמר המגזין לשפה הגרמנית מוֹקֵד בשנת 2009. יש לך אמהות שמנות עם שקיות הצ'יפס שלהן יושבות מול הטלוויזיה ואומרות שדוגמניות רזות הן מכוערות. עולם הבגדים היפים עוסק ב'חלומות ואשליות'. לעזאזל, קארל, ספר לנו איך אתה באמת מרגיש.
הוא גם האמין שהסיבה שאף אחד מאיתנו אי פעם לא יוכל לפרוש היא בגלל אנשים הסובלים מעודף משקל, ואמר א תוכנית טלוויזיה צרפתית בשנת 2014, החור בביטוח הלאומי, זה גם [בשל] כל המחלות שנדבקו על ידי אנשים שמנים מדי. יש כל כך הרבה מקרים פומביים של דברי השטנה נגד השומן של לגרפלד שאין לי מקום אליהם. אז בואו נעבור לציטוטים הגסים שלו על הטרדה מינית ותקיפה, נכון?
#מאשמת קורבן MeToo
המעצב המפורסם היה מתנגד בולט לתנועת #MeToo. בשנת 2018, בתגובה לשלוש דוגמניות המאשימות את המנהל הקריאטיבי לשעבר ב מגזין ראיונות של תקיפה מינית, אמר לגרפלד מספר , אני לא מאמין למילה אחת מזה. בחורה התלוננה שהוא ניסה למשוך לה את המכנסיים והוא מודחק מיד ממקצוע שעד אז העריץ אותו. זה לא יאומן. אם אתה לא רוצה שהמכנסיים שלך מושכים, אל תהפוך לדוגמנית! הצטרף למנזר, תמיד יהיה לך מקום במנזר.
צפה בגראס באינטרנט
על התנועה בכלל, הוא אמר, נמאס לי ממנה... מה שהכי מזעזע אותי בכל זה הם הכוכבניות שלקח להם 20 שנה להיזכר במה שקרה. שלא לדבר על העובדה שאין עדי תביעה.
חוסר הרגישות או ההבנה המוחלט לכאורה של לגרפלד למה שכל מי שאינו אדם עשיר וחזק עלול להרגיש או לעבור בחייו, התגבר ככל הנראה בשל העובדה שהוא אמר שהוא פשוט סירב להשתמש באינטרנט. אז, סביר להניח שהוא היה מוגן בתוך קהילה של אנשים שחלקו אמונות דומות או לפחות אמרו לו את מה שהוא רוצה לשמוע - משהו כמו תאי ההד של המדיה החברתית המודרנית שלנו, אבל אפילו יותר מוגבל בהיקפם.
גאלה Met Gala השנה תתבסס על נושא שהוא עצמו מְאוֹד מוגבל בהיקפה, מכיוון שהוא מחווה לאדם בודד שנלחם כדי לשמור על תעשיית האופנה תקועה בדרכים המזיקות והרגרסיביות ביותר שלה. אני מניח בוא נראה מה הכוכבים האלה שולפים מהישבן כדי לתת לנו את הלחם והקרקסים שלנו.
בן כמה מריו בסרט
(תמונה מומלצת: מייקל לוצ'יסאנו/Getty Images)
