מחברת 'מאחורי עיניה' שרה פינבורו דנה בסדרה מוגבלת של Netflix

ראיין את שרה פינבורו מאחורי עיניה נטפליקס

זהו ראיון נטול ספוילר עם שרה פינבורו, מחברת הספר בבריטניה, מאחורי עיניה. עיבוד לרומן שלה שוחרר בנטפליקס ב-17ה'פברואר כסדרה רוחשת בת שישה חלקים. הספר והסדרה נמצאים כעת במגמות ברשתות החברתיות עם #WTFThatEnding בשל המסקנה השנויה במחלוקת, המזעזעת והבלתי צפויה.

מאחורי עיניה עוקב אחר חייהם של אם חד הורית, לואיז, וזוג נשוי, אדל ודיוויד. מלא במשחקי מחשבה מעוותים, משיכה מינית ותככים פסיכולוגיים.



הנה, שרה מדברת איתה כריס רוברטס MBE על איך היא החליטה על 'הסוף הזה', מה היא חושבת על סדרת נטפליקס, הליהוק של הדמויות, וקצת על עצמה ועל קריירת הכתיבה שלה.

שרה ידועה בכך שיש לה יותר מ 20 רומנים שפורסמו במספר מדינות ; סיפורה מחדש המודרני של סיפורי אגדות; Torchwood; טרילוגיית האלים הנשכחים; The Nowhere Chronicles ; לחצות את לבה; מת לה והיא גם כותבת ספרות פנטזיה תחת שם העט של שרה סילברווד. שרה הייתה גם הזוכה לשנת 2009 בפרס הפנטזיה הבריטית לסיפור הקצר הטוב ביותר וגם זוכת 2010 ו-2014 בפרס הפנטזיה הבריטית לנובלה הטובה ביותר, וארבע פעמים הייתה ברשימה הקצרה לרומן הטוב ביותר. היא גם תסריטאית, שכתבה עבור ה-BBC וכיום עובדת על שלושה פרויקטים בטלוויזיה ועל העיבוד הקולנועי של הרומן שלה, בית המוות.

שרה גרה בעיירת השוק הקטנה לשעבר סטוני סטרטפורד בבקינגהמשייר עם הכלב שלה, טד. היא אומרת שתמיד כתבה וזה היה משהו שהיא ידעה שהיא טובה בו יחסית בבית הספר, יושבת בראש הכיתה לכתיבה יצירתית. למרות שכתבה מחזות בית ספר וסיפורים קצרים, היא לא ממש לקחה את הכתיבה ברצינות עד שנות העשרים המאוחרות לחייה. שרה כתבה בז'אנרים רבים, כולל מותחנים, פנטזיה, אימה וסיפורי אגדות, וטוענת שהיא הכי מאושרת כשהיא משלבת ז'אנרים שונים. היא גם מודה שהיא מאוד נהנית מתסריטאות, וכמובן, רומנים. אני חושבת שכל סופר מנסה לעשות כל ספר שונה, אמרה שרה. כרגע אני בחוזה לכתוב ספרי מתח פסיכולוגיים, אז אני חייב להישאר בז'אנר הזה. אבל אני כן אוהב לשחק בז'אנרים שונים ואני אוהב לנסות לשזור קטעים של דברים אחרים במותחנים שלי.

הכישרון של שרה לא יכול להיות מוגבל לז'אנר אחד. זה הרבה יותר מדי מורכב. ב מאחורי עיניה , היא כתבה על מה שנראה כמשולש אהבה טיפוסי, אבל המשולש הזה הוא הכל מלבד טיפוסי!

שרה פרסמה עכשיו יותר מ-20 רומנים בכמה מדינות ותהיתי איך היא מתחילה לכתוב סיפור. האם היא מתכננת אותו בקפידה עם התחלה, אמצע וסוף? וכן, במקרה של מאחורי עיניה , איך ומתי היא החליטה על 'הסוף הזה'?

יש מתכננים ויש מכנסיים (עפים ליד המושב של...), הסבירה שרה. אני בהחלט מתכנן ויש לי נקודות מפתח עלילה לפני שאני מתחיל לכתוב.

מאחורי עיניה

שרה אומרת את זה מאחורי עיניה לקח לה כשמונה חודשים לכתוב. היא מוצאת שהתכנון הוא תמיד החלק הקשה ביותר, אבל כל הפרק האחרון נכתב לפני שהיא בכלל התחילה לכתוב את הספר! במקרה של מאחורי עיניה , אני חושב שאי אפשר היה לכתוב את הספר בלי שהסוף הזה כבר היה במקום. היו יותר מדי רמזים שהצריכו זריעה, אמרה שרה. אז כן, הספר כולו נוצר סביב הסוף הזה.

היו כל כך הרבה מחלוקת על 'הסוף הזה'. האם היא מתחרטת על בחירת הסוף שלה, תהיתי? שרה אישרה במהרה: לא ממש לא! הספר עוסק כולו בסיום הזה. כשהספר נמכר לשוק האמריקאי, היו לי הרבה מוציאים לאור שרצו אותו. היו כמה מהם שרצו לשנות את הסוף או להפוך אותו לפחות מזעזע, אבל התעלמו מהם ישר מההתחלה! אני אוהב את הסוף וזה הסוף שהופך את הספר ואת סדרת נטפליקס לכל כך שונים.

אז, לכל מי שקרא את הספר, אבל עדיין לא ראה את סדרת נטפליקס, שרה מאשרת שלא הרבה מהעלילה השתנתה בסדרה. היא הלכה לקריאה והייתה על הסט לכמה ימים, מה שלדבריה היה כיף גדול! גם Left Bank (חברת ההפקה שמאחורי הסדרה) וגם נטפליקס שמרו עליה בעניינים והיו מאוד פתוחים לגבי התהליכים שלהם. היא גם מאשרת שהסוף זהה בסדרה וברומן. זה עיבוד ממש נאמן ונטפליקס עשו את הסוף ממש טוב. כל הצוות בגדה השמאלית היה מאוד שותף לסיום והיו נחושים שהוא לא ישתנה.

אכזבה עונה 4

בתור סופרת, שרה מאמינה שלסופר לא באמת אמור להיות שום מילה, מכיוון שהם בעצם מסרו את זה לאנשי הטלוויזיה או הקולנוע כדי להחליט מה לעשות עם זה. לשרה, לפיכך, לא הייתה שום מילה על הליהוק - הכל היה תלוי בגדה השמאלית ובנטפליקס. היא אמרה: הליהוק נהדר וכולם מבריקים בו. אני לא יכול לדמיין את הדמויות עכשיו בלי לראות את סימונה, טום, איב ורוברט - הן הפכו עבורי לדמויות.

אף אחת מהדמויות לא התבססה בכוונה על אנשים ששרה כבר הכירה. עם זאת, ייתכן שללואיז (סימונה בראון), אדל (איב היוסון) ורוב (רוברט ארמאיו) היו אלמנטים של דמויות ששרה כבר מכירה או אולי אפילו אלמנטים שלה! שרה אומרת שהיא אוהבת סקוטים, אז דיוויד, בגילומו של טום בייטמן, הוא סקוטי!

אני לא הולך לקלקל את הסוף על ידי מסירת רמזים כלשהם. מה שאני יכול לומר הוא שאין קצוות רופפים שנותרו לא קשורים. הכל הגיוני ואתה לא נשאר לנחש מה קורה או נשאר לך להמציא את הסוף שלך.

אז, האם כדאי לקרוא קודם את הספר ואז לצפות בסדרת נטפליקס? או צפו בבולמוס בסדרת נטפליקס, כדי שתוכלו להקדיש את הזמן שלכם לקריאת כל פרט סוחף של העלילה, המורכבות של הדמויות, ובסופו של דבר מה קורה בגמר המזעזע הזה?

הבחירה היא שלך!