ההתבגרות היא תקופה מעוררת תעלומה ומלחיצה עבור ילדים רבים. נראה שהשינויים בגופך מגיעים בקצב מהיר אך גם בקצב חלזונות, בבת אחת. יש אנשים שהגיעו לאבני דרך מוקדם. אחרים הם פורחים מאוחרים. אין מדריך קשיח ומהיר כדי לדעת איך הגוף שלך ישתנה. אבל, ספר אחד לקח על עצמו את המשימה עבור נערות צעירות: הטיפול והשמירה עליך.
'הטיפול והשמירה עליך'
אמא שלי לא ממש הייתה מהטיפוס לשבת ולדבר איתי על השינוי הגדול, אז היא קנתה לי את הספר הזה במקום. מה שהדהים אותי לראשונה בספר היה סגנון האיור הפשוט. הכריכה מציגה בנות מכל הגבהים, הגדלים והגזעים שעומדות יחד. כולם לובשים מגבות רחצה ומחייכים, מבט מזמין לתוך מה שהספר יכיל.
איפה לצפות באלים אמריקאים
ממה שאני זוכר על הספר, הכותרת די הולמת. זה כיסה את חלקי הגוף שלך וכיצד הם ישתנו, מחזורים ומוצרים ועוד. היה אפילו קטע בנושא זיהוי הפרעות אכילה. הספר, למרות שהוא דק, היה מדריך די ממצה על דברים שנערות בגיל העשרה רצו והיו צריכים לדעת. זה היה, כפי שציינו כמה מבקרים, חסר מידע על מיניות. זה אולי מושך כמה הורים, אבל אני וכמה חברים יצאנו זמן קצר אחרי שקיבלנו את המחזור הראשון שלנו.
זאת אומרת שהשמטת המיניות מהספר הייתה שגיאה מכרעת. נערות צעירות רבות כבר שואלות את השאלות הללו שנים קודם לכן. מבקרים אחרים גם ציינו שהשפה סביב האוכל והתזונה מעט מיושנת. חוץ מזה, עדיין יש לי זיכרונות נעימים מקריאת הספר. כשזה הגיע לדיבור תקופתי, גיליתי שהתרשימים של הספר וההנחיות המפורטות היו ממש מועילות ומפורטות.
ההשפעה התרבותית של הספר
הייתי צריך לעשות קצת חיפוש באינטרנט כדי למצוא את זה, אבל אני זוכר בבירור קטע בספר שבו הטקסט מורה לקוראים לבדוק את הפות שלהם. הם מעודדים אותך במיוחד להשיג מראה יד, למקם אותה בין הרגליים ולחקור מסביב. למאטל יש PDF של הספר זמין באינטרנט זה צחצח את החלק הזה, אבל אני זוכר, וכך גם חברים קווירים רבים.
מה שהיה כל כך מפחיד בזה הוא שאף אחד, אפילו לא רופאים, אמר שזה משהו שאנחנו צריכים לעשות. החלק הזה של הגוף היה אפוף מסתורין, עדיף להשאיר בידי הדמיון. עידוד בני נוער צעירים לחקור את זה היה, עבורי, טאבו. אני רק יכול לדמיין את הקטע הזה הוסר ממהדורות מקוונות של הספר מאותה סיבה. מחוץ למחזור, אתה פשוט לא אמור להיות סקרן לגבי הנרתיק והפות שלך.
הספר מצא את דרכו לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס מספר פעמים. סופרים רבים המשיכו להביע דעה על השפעתו, במיוחד במהלך יום השנה הנוכחי הזה. קראתי אותו ולהרבה אנשים אחרים בגילי יש גם כן; זה היה אבן בוחן תרבותית עבור כל מי שעבר התבגרות בסביבות תחילת שנות ה-2000.
למה זה משנה
הספר, שנכתב על ידי ולרי לי שייפר, השתמש בקבוצות מיקוד של נערות לפני גיל העשרה כדי להבין בדיוק מה הן רצו לדעת. זה מה שהפך אותה למתנה פופולרית עבור בנות אז. זה הקים מערכת יחסים בינך לבין הגוף שלך, ונתן להורים יציאה נוחה. הם לא היו צריכים להושיב אותך ולהסביר לך הכל, בשביל זה נועד הספר.
השיחות על הגוף כבר היו מביכות מספיק. זה היה הרבה יותר קל שצד שלישי יסביר לך דברים בנימה סתמית וידידותית. שייפר עצמה אומרת שהיא רצתה לגשת לספר בנימה של דודה מגניבה וכשאני גוללת בקובץ ה-PDF הזמין באינטרנט, היא עשתה עבודה די טובה. הספר עודכן מאז בשתי גרסאות נוספות: הטיפול והשמירה עליך 1: ספר הגוף לנערות צעירות יותר , ו הטיפול והשמירה עליך 2: ספר הגוף לילדות מבוגרות , סרט המשך המיועד לילדות מבוגרות.
כמובן, ספר בודד שיצא ב-1998 לא יכסה את כל השאלות והפחדים של בנות אז, או של בנות היום. מה שאני חושב שהספר הצליח היה לגרום לך לסקרנות לגבי הגוף שלך. מלבד חלקים במדור על אוכל ועלייה במשקל, זה פנה אליכם בקול ובטון מוכרים וידידותיים. הספר עודד אותך לרצות לדעת יותר על איך השתנית. זה היה שינוי מבורך מהאופן שבו הורים ומורים דיברו על גידול בנות.
תולעי דיונה
(תמונה מומלצת: צילום מסך דרך מאטל)
